יש שם מאות מחבלים חמאס שניסו להקים מחדש את המפקדה שם.
בשאר הרצועה אני חושב שהמצב די סטטי, עם פשיטות מידי פעם של צהל על מקומות מסויימים.
כל פעם נכנסים ויוצאים, במקום להשאר בשטח.
לא יודע אם זה בגלל מחסור בחיילים או מסיבות אחרות.
הבן שלי הולך לשם בפעם הרביעית ואני משקשק.
הממשלה מודעת למצב ומתעלמת כי פוליטית קשה
לה לקבל החלטות וזה עולה לנו בקורבנות מיותרים.
מזכיר קצת את מלחמת ההתשה אחרי ששת הימים.
ההבדל הוא שממשלת החורבן הנוכחית במודע, במזיד
ובטפשות הולכת על נצחון צבאי מוחלט בכל מחיר.
בגיוס נוסף
יתכן שזה בשל הסיפור של ארבע אימהות במלחמת שלום הגליל ואז נצטרך להתגבר ולהבין שמחיר המלחמה בא כדי לטפל במחיר גדול יותר, אז קשה אבל חשוב לזכור שמלחמה עם כל המחיר שלה יציל יותר בעתיד וממילא אנחנו צריכים להיות מוכנים למחיר שלה ומתפללים ומנסים שיהיה נמוך ככל האפשר.
היה על זה פוסט יפה של נתנאל אלינסון בעבר וכתבה בנושא בישראל היום לפני כשנה.
מקומות,
יש עוד חמאסניקים וטרוריסטים נוספים שצריך להילחם בהם, טרם הצלחנו לשלוט עדיין בהכל (ואני לא יודע מה השאיפה) ואנחנו צריכים עדיין להחזיר החטופים ולכן אנחנו עדיין נלחמים.