Клодин Аун

המושב הסוער ביותר עד כה ב"כנס ירושלים" ה-11 המתקיים בירושלים היה, כצפוי, הדיון ביום ב' שעימת נציגות של הזרם הלוחמני בפמיניזם הדתי עם נציגי הקו המסורתי-רבני. מנחת הפאנל, סיון רהב-מאיר, אף ציינה מיד עם פתיחת הדיון כי לו היתה מתבקשת להנחות פאנל דומה בערוץ 2 היתה מסרבת, בשל הפוטנציאל הנפיץ שלו – אולם מכיוון שהאווירה בכנס ירושלים שונה ורגועה יותר, היא הסכימה להנחות את הדיון. בראש החץ הפמיניסטי בדיון, שנערך תחת הכותרת "פמיניזם דתי – פריצת דרך או פריצת גדר?", ניצבה חנה קהת, מייסדת ארגון "קולך". קהת טענה כי נשים סובלות מדיכוי ואלימות כתוצאה של "מבנה חברתי פטריארכלי מעוות,” וכי לולא הפמיניזם נשים דתיות רבות יותר היו ממשיכות לסבול מאלימות. פרופסור תמר רוס הוסיפה, כי במשך אלפי שנים, "הגברים" הכתיבו לנשים מה הן ומה תפקידן, בלי לראות את הצרכים הרוחניים-דתיים שלהן. כנגד הטענה שהפמיניזם הופך את היהדות לרפורמית, טענה כי גם הרמב"ם “היה רפורמי” בדורו, אך מאוחר יותר תיקנה את דבריה ואמרה שהרמב"ם "חולל רפורמה". ליאורה מינקה, יו"ר "אמונה", אמרה כי היא מקווה שניתן יהיה לעבור משפה של "זעף" לשפה של "לקבל" בכל הקשור לדרישה לשוויון בין נשים וגברים. "תפקיד החברה הוא להציף את זכויות הנשים והאינטרסים שלהן", טענה. הבלוגרית הפמיניסטית שרון מייבסקי אמרה שהגברים צריכים לוותר על הפריבילגיות שלהם ולתת גם לנשים מקום בלימוד התורה. הפמיניזם הדתי, טענה, החזיר לתוך החברה הדתית על כלל גווניה נשים שבמהלך חייהן גילו שאין להן מה לחפש בה, משום ש"אין להן מקום ראוי בהלכה והן אינן נספרות". הרופאה ד"ר חנה קטן היתה חריגה בקרב הנשים בפאנל, בכך שלא תקפה את "הפטריארכיה". "רוח הפמיניזם המודרנית לעיתים דווקא יוצרת מצב של פגיעה בנשים מבחינה רפואית", אמרה, וסיפרה סיפרה על תלאותיהן של נשים המגיעות לגיל מאוחר יחסית ומתקשות להיכנס להריון, משום שהעדיפו להתמקד בשאיפות אחרות במהלך שנותיהן הצעירות. "הנשים שנאבקות על מקומן פשוט מפסידות את הזוגיות הבריאה", הסבירה. היא גם טענה שאישה שמרגישה שהעשייה שלה מדויקת איננה צריכה להסתכל על "הדשא של השכן". הרב הפרופסור נריה גוטל, ראש מכללת אורות ישראל באלקנה, אמר כי חלק מהדוברות שקדמו לו לקו ב"פופוליזם" בדבריהן. הרב גוטל היה מעורב בעבר בסכסוך עם חנה קהת, כאשר זו פנתה לערכאות משפטיות נגד הדחתה מתפקיד הוראה במכללה – אולם השניים לא התייחסו לעניין זה כלל. הרב ברוך אפרתי, רב קהילת "זית רענן" באפרת, טען כי "הנשים שלנו שמחות באיך שהקב"ה ברא אותן. הן מברכות 'ברוך שעשני כרצונו'". הוא הוסיף כי חלק מארגוני הפמיניסטיות פועלים במימון הקרן החדשה לישראל, במסגרת מהלך של שימוש בכסף להחדרה של תפיסות מערביות שנועדו להשפיע על הציבור. "יש לי תחושה שמנסים לחדור בכוח אל הבית שלי ושל אשתי ואל כל הציונות הדתית", האשים. "כל השיח זה 'אני' ו'אני' והמטרה האמיתית היא עבודת ה'" המשיך. "איפה ריבונו של עולם בשיח הזה?? אין לי ספק שהרוב המאסיבי ימשיך להיות נאמן לדרך של עבודת ה' טהורה, לדרך של הסבתות שלנו, לדרך הדורות האחרונים. מערכת הערכים שלי אינה נלמדת ממני אלא מהשולחן ערוך". גיל רונן, יו"ר ארגון "הפמיליסטים" וחוקר-פובליציסט בנושאי מגדר, הוסיף כי לחדירת המגדריזם לציבור הדתי יש השלכה גם על הציבור הכללי. "על הרבנים מוטלת האחריות להיות המצפן המוסרי של החברה", הסביר, ובדיוק לכן, הקרן החדשה מעוניינת להיכנס ולהשפיע על הציבור הדתי. רונן התנגד נחרצות לדבריה של קהת, כאשר זו טענה כי "אחת מתוך שבע נשים בישראל היא אישה מוכה," ודרש לדעת מהיכן היא לוקחת את הנתונים "המבהילים" הללו. לדבריו, המומחה המוביל בעולם לנושא אלימות במשפחה התארח לפני פחות משנה בכנס בינלאומי של המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, והוכיח כי נציגות תנועת המגדר באקדמיה מסלפות בשיטתיות תוצאות מחקרים בנושא בכדי לקדם את השקפת עולמן. רונן הסביר שכל הממסד המגדריסטי בישראל הוקם ע"י ח"כ לשעבר פרופ' נעמי חזן והקרן החדשה, וכי באופן אבסורדי, הדבר גורם דווקא להרעה במצבן של נשים. הוא ציין, לדוגמה, כי בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית מתקיים "פוגרום מיני מתמשך" של ערביי עיסאוויה כלפי סטודנטיות יהודיות – וכי ניסיונות הסטודנטיות להעלות את הבעיה בכנסת נתקלו בעוינות של הממסד המגדרי – כי הממסד הזה נלחם "רק בגבר היהודי". רונן סיפר לקהל כי יום האישה הבינלאומי ב-8 במרץ הוא בכלל חג קומוניסטי מימי לנין וסטאלין, והביע תדהמה מכך שליאורה מינקה וארגון "אמונה" משתתפות מדי שנה באירועים הנערכים לכבוד היום הזה. מינקה ענתה שהיא לא "תחגוג" את יום האישה אבל "תציין" אותו מתוך אמונה בערכי השוויון. לקראת המושב נערך סקר של מכון המחקר 'מאגר מוחות' בסוגיית הפמיניזם הדתי, ממנו עלה כי 64% מהציבור הדתי-לאומי והחרד"לי הסכימו עם הקביעה כי ההשקפה הדוגלת בשוויון מלא ביו גברים ונשים עולה בקנה אחד עם ההשקפה וההלכה האורתודוקסית. 20% השיבו כי ההשקפה עומדת בסתירה אל ההלכה. ההתפלגות בקרב הציבור המגדיר את עצמו כחרד"לי צמודה הרבה יותר: 43% השיבו כי ההשקפה עולה בקנה אחד עם ההלכה, ו-33% שללו את הקביעה.

Клодин Аун

Новости и обновления о Клодин Аун

Ливан:

Насралле веры нет