ב"ה נמצאת כבר בחודש שביעי, הריון יקר מפז שהגיע אחרי הרבה בכי ותפילות. סובלת עדיין מהקאות ובחילות על בסיס יומיומי, חולשה, עייפות אבל, באמת באמת ב"ה ושהכל יהיה בסדר. אתמול התייעצתי עם הרופאה שלי (לא רופאת נשים כי היא די רחוקה מהדת אלא עם רופאת המשפחה). היא מכירה אותי מעולה, ליוותה אותי בטיפולים וגם עוד לפני שהייתי בהריון, אסרה עליי לצום כי יש לי נטייה להתייבשות (כמובן שכל צום מחדש לא הייתי מקשיבה לה ומצטערת על זה קשות בצאת הצום). הרופאה אסרה עליי לצום, אמרה שחייבת לאכול ולשתות ואני מצטטת "איסור חמור לצום". היום אתייעץ גם עם הרב המקסים של בעלי לשאול לדעתו ומה זה אומר לאכול ולשתות אבל... מרגישה כל כך רע עם זה. אני צמה מגיל 9 והשנה, כשהקב"ה החליט לתת לי נס ענקי אני לא אצום? מיותר לציין שכמובן אלך לכל התפילות בבית הכנסת כמו בכל שנה (לא אעמוד כמו בכל שנה, אחרי ראש השנה שהיה לי קשה) אבל... קשה לי מאוד המחשבה על כך. חושבת על זה ובא לי לבכות.. ממש. רק רציתי לפרוק קצת... אוף..

זה מובן כ''כ(חיבוק)

מי שלא צם כי זו ההוראה שנתנו לו, מקיים מצווה אחרת-

Теги

офицер МАГАВа

Офицер пограничной полиции А. рассказал, как убил двух террористов на перекрестке Тапуах

Офицер МАГАВа рассказал о том, как удалось нейтрализовать арабского террориста

НазадДалее